הצהרת אמן
אני יוצרת דרך הלב, הצבע, והטבע; מתוך הכורח להגיע לאמת הפנימית;
מתוך תודעת הקיימות שלי.
מתוך דיאלוג ולא מתוך ראייה;
מתוך חלום גדול ודיאלוג עם הבלתי נראה,
מתוך דיאלוג פנימי נוקב הדורש אלוהים, דיאלוג עם הכאב, עם האין והחסר, עם הקונפליקטים ועם התשוקה, השמחה והתקווה. אני מנהלת דיאלוג עם הנשמה.
כאמנית ישראלית, אני נוברת ב"סיפור שלנו" ומנהלת דיאלוג עם "המקום" על כל רבדיו:
"המקום" הפיזי –מדינת ישראל, בתוך המזרח התיכון, שעברה ועוברת תהפוכות,
המדבר, האור הבהיר של ארץ ישראל וירושלים, שהיא גם החיבור למקום הרוחני.
ירושלים היפהפייה, שהיא מרכז העולם עפ"י הקבלה ("אבן השתייה") מגלמת עבורי את התהליך הרוחני המתפתל, את האדמה ממנה אני צומחת וממנה צומחת יצירתי.
ירושלים הבנויה לתלפיות ומורכבת מאמנויות מסורתיות, הנושאת זהות של שלוש הדתות, שנבנתה בעבודת כפיים של אומנים ובעלי מלאכות שיצרו מתוך פליאה מול הנשגב, הינה תזכורת נצח לתפקיד ייחודי. תזכורת לענווה מול הנשגב.
החיפוש הרוחני היומיומי שלי, הגדרת המושג "בית" ו"שייכות", התהליך האינסופי של פירוק והרכבה מחדש, פירוק ואיחוי, הם הדרך בה התפתח הקול האותנטי שלי. הדרך לריפוי.
היצירה, דורשת בכל רגע נתון, כנות חותכת עם עצמך, דין וחשבון של רגשות ותחושות, בלי קיצורי דרך במסע הזה, המסע להגדרת הזהות.
התהליך הרוחני-יצירתי השתלט על חיי לחלוטין ואני משרתת אותו באהבה, ענווה ותחושת תיקון. אני חדורת מוטיבציה אישית מתוך הפצע האישי שלי ומוטיבציה מהכללי, האוניברסאלי והאנושי בכלל.
תכליתו של תהליך אינסופי זה, הוא תכליתם של החיים עבורי. להעיר ולהאיר את נוכחות האל בחיי ובמשכני, כמו גם בחייהם ובמשכנם של אנשים, ובכך להעצים את ערך החיים. לתת זהות למקום.
בחוויה שלי, זהו הקסם: להכיל את הרוח....
